מקרה של התנהגות בביה"ס

הבאלגן התחיל, לאחר חופשת סוכות.
התחיל להעיף מחברות בכיתה, לברוח מהכיתה ללא רשות,
להרביץ. ניסינו לשוחח איתו, אולם כלום לא עזר.
המצב רק הלך והחמיר. התחיל לקלל ולהתחצף למורה,
להרביץ לילדים אחרים, לברוח ולהתחבא למורה,
היו לו התפרצויות זעם בלתי נשלטות-ממש התנהגות מצ'ואיסטית.
בדיוק התחלנו להשתמש באדווקטורים, אז עדיין לא היה,
שום הבדל בהתנהגות.
נקראנו לשיחה עם הצוות החינוכי-יועצת, מחנכת,
ומנהלת בתחילת חודש 21. ונאמר לנו, שהמצב לא יכול,
להמשך כך. ההליך הרגיל-הומלץ לפנות לאבחון ולייעוץ נוירולוגי.
בהתייעצות עם רחל, הוצעו מספר אפשרויות:
לרשום אותו לחוג-שבו הוא יוציא אנרגיה,
וגם ידע לקבל מרות. כיום רשום בחוג כדורסל,
ומאוד ממושמע למאמנת.
בנוסף הוכנה לו תמצית לאיזון רגשי, ולהצבת גבולות שכללה
ג'ספר, סלסטיט, כסף, אמטיסט, הרקימר, הורייזנס, רימון
ולאפיס.
ובנוסף המשכנו כמובן באדווקטורים {שיטת אדוונס} היפותלמוס,
היפופיזה,אדרנל, ובלוטת התריס.
וכיום לאחר 3 חודשים, בכיתה הוא בסדר גמור. רגוע,
מכין שיעורים, ולהגדרת המורה ממש ילד חדש.
אפילו המורה שואלת מה עשינו לו.
זה פשוט שינוי מדהים. ללא תרופות או אבחונים.
וזו ההזדמנות, להגיד גם תודה רבה ל"שיטות של "לייף אנרג'י".........