ריטלין, או בשמו הכימי מתיל פנידאט, הינו למעשה סם המצוי בפיקוח תחת פקודת הסמים המסוכנים. זהו למעשה חומר ממריץ, סטימולנט, ספיד.
כאשר הוא ניתן לילדים, עקב גופם הקטן, מתקבל ריכוז גבוה בדם וכתוצאה מכך נוצרת השפעה מרסנת - לעומת השפעה ממריצה שתיווצר עם כמות זהה אצל מבוגר.
לאחר מספר שעות הריכוז בדם הילד יורד, ואז החומר הופך להיות בעל השפעה ממריצה,
שאצל ילדים פעלתנים היא מתבטאת בהמרצת יתר פתאומית, שגובלת בהתנהגות פסיכוטית.
משום כך פותח ריטלין בשיחרור מושהה, כדי להמשיך את פעולת הריסון הזו לאורך היום כולו. מה שמחייב מתן כמויות גבוהות עוד יותר של החומר.
ריטלין עלול לגרום ל: האטה בגדילה (גובה ומשקל) בילדים, פרכוסים,
בעיות שינה,
אבדן תיאבון ניכר, דפיקות לב, עצבנות, טיקים
(תנועות וקולות חוזרים בלתי נשלטים, כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורות,
בחילה, טשטוש ראייה.
האזהרות שתרופה זו נושאת הן: מוות פתאומי עקב מומי לב בשימוש אצל ילדים ומתבגרים, וארועים קרדיווסקולאריים קשים. לא מעט דיווחים הופיעו בשנים האחרונות על ילדים ומתבגרים שסבלו ממומים ובעיות לב ומתו כתוצאה מטיפול בתרופות ממריצות במימונים רגילים.
אצל מבוגרים, דווחו מקרים של שבץ, התקפי לב ומוות פתאומי במקרים של נטילת סמים ותרופות ל-ADHD במינונים רגילים. על כן, אין להשתמש בתרופות ממריצות כריטלין
במקרים של מחלות לב, או הפרעות קצב לב.
תרופות ממריצות גורמות כמו כן לעלייה בלחץ הדם (בין 2 ל- 4 מ"מ כספית) ובדופק
(בין 3 ל- 6 פעימות לדקה). העלייה אומנם לא גורמת לתוצאות בטווח הקצר,
אך בטווח הארוך היא עלולה להחמיר בעיות כמו יתר לחץ דם, אי ספיקת לב,
התקפי לב או הפרעות קצב.
על מנת לטפל בילדים, מתבגרים או מבוגרים, באמצעות תרופות ממריצות,
חשוב לבדוק את ההיסטוריה הרפואית (כולל היסטוריה משפחתית)
ויש לבצע בדיקה גופנית על מנת לאבחן אם קיימת מחלת לב.
מעבר לנזקים שהוזכרו, שימוש בתרופות ממריצות משפיע גם על המצב הנפשי.
מסתבר שריטלין עלול לגרום להופעה או להחמרה של בעיות התנהגות והפרעות חשיבה.
להופעה או החמרה של מצבי רוח קיצוניים (הפרעה דו-קטבית), לעוינות ולהתנהגות תוקפנית. כמו כן להופעה או החמרה של התנהגות פסיכוטית, כגון שמיעת קולות,
הזיות ודמיונות, ולהופעה או החמרה של תופעות של מאניה (הלך רוח מרומם ופעלתני במנותק מהמציאות).
תופעה נוספת של תרופות ממריצות הינה תוקפנות. ילדים ומתבגרים הסובלים מADHD,
סובלים לא אחת מהתנהגות אלימה ותוקפנית כלפי הסביבה. תופעה נוספת הינה דיכוי הגדילה. מעקב שנערך על ילדים בגילאים 7 עד 10 גילה, כי ילדים אשר נטלו תרופות מתילפנידאט במשך יותר משנה, סבלו מהאטה הן בגדילה (שני ס"מ פחות) והן במשקל
(2.7 ק"ג פחות). לפיכך יש סיכון רב בשימוש בריטלין אצל ילדים מתחת לגיל 6.
כאשר הוא ניתן לילדים, עקב גופם הקטן, מתקבל ריכוז גבוה בדם וכתוצאה מכך נוצרת השפעה מרסנת - לעומת השפעה ממריצה שתיווצר עם כמות זהה אצל מבוגר.
לאחר מספר שעות הריכוז בדם הילד יורד, ואז החומר הופך להיות בעל השפעה ממריצה,
שאצל ילדים פעלתנים היא מתבטאת בהמרצת יתר פתאומית, שגובלת בהתנהגות פסיכוטית.
משום כך פותח ריטלין בשיחרור מושהה, כדי להמשיך את פעולת הריסון הזו לאורך היום כולו. מה שמחייב מתן כמויות גבוהות עוד יותר של החומר.
ריטלין עלול לגרום ל: האטה בגדילה (גובה ומשקל) בילדים, פרכוסים,
בעיות שינה,
אבדן תיאבון ניכר, דפיקות לב, עצבנות, טיקים
(תנועות וקולות חוזרים בלתי נשלטים, כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורות,
בחילה, טשטוש ראייה.
האזהרות שתרופה זו נושאת הן: מוות פתאומי עקב מומי לב בשימוש אצל ילדים ומתבגרים, וארועים קרדיווסקולאריים קשים. לא מעט דיווחים הופיעו בשנים האחרונות על ילדים ומתבגרים שסבלו ממומים ובעיות לב ומתו כתוצאה מטיפול בתרופות ממריצות במימונים רגילים.
אצל מבוגרים, דווחו מקרים של שבץ, התקפי לב ומוות פתאומי במקרים של נטילת סמים ותרופות ל-ADHD במינונים רגילים. על כן, אין להשתמש בתרופות ממריצות כריטלין
במקרים של מחלות לב, או הפרעות קצב לב.
תרופות ממריצות גורמות כמו כן לעלייה בלחץ הדם (בין 2 ל- 4 מ"מ כספית) ובדופק
(בין 3 ל- 6 פעימות לדקה). העלייה אומנם לא גורמת לתוצאות בטווח הקצר,
אך בטווח הארוך היא עלולה להחמיר בעיות כמו יתר לחץ דם, אי ספיקת לב,
התקפי לב או הפרעות קצב.
על מנת לטפל בילדים, מתבגרים או מבוגרים, באמצעות תרופות ממריצות,
חשוב לבדוק את ההיסטוריה הרפואית (כולל היסטוריה משפחתית)
ויש לבצע בדיקה גופנית על מנת לאבחן אם קיימת מחלת לב.
מעבר לנזקים שהוזכרו, שימוש בתרופות ממריצות משפיע גם על המצב הנפשי.
מסתבר שריטלין עלול לגרום להופעה או להחמרה של בעיות התנהגות והפרעות חשיבה.
להופעה או החמרה של מצבי רוח קיצוניים (הפרעה דו-קטבית), לעוינות ולהתנהגות תוקפנית. כמו כן להופעה או החמרה של התנהגות פסיכוטית, כגון שמיעת קולות,
הזיות ודמיונות, ולהופעה או החמרה של תופעות של מאניה (הלך רוח מרומם ופעלתני במנותק מהמציאות).
תופעה נוספת של תרופות ממריצות הינה תוקפנות. ילדים ומתבגרים הסובלים מADHD,
סובלים לא אחת מהתנהגות אלימה ותוקפנית כלפי הסביבה. תופעה נוספת הינה דיכוי הגדילה. מעקב שנערך על ילדים בגילאים 7 עד 10 גילה, כי ילדים אשר נטלו תרופות מתילפנידאט במשך יותר משנה, סבלו מהאטה הן בגדילה (שני ס"מ פחות) והן במשקל
(2.7 ק"ג פחות). לפיכך יש סיכון רב בשימוש בריטלין אצל ילדים מתחת לגיל 6.